|
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מקיפה מעל ל-60 מוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, או פועלים תחת אישור מסוים להעניק תארים אקדמאיים. הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) משתתפת בתקציבם של כ-30 מוסדות לימודים גבוהים בארץ (בעיקר אוניברסיטאות ומכללות אקדמאיות). עיקר המוסדות להכשרת מורים מתוקצבים על ידי משרד החינוך, ויש עוד מספר מוסדות חוץ תקציביים.
המועצה להשכלה גבוהה היא תאגיד שהוקם מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958, במטרה להוות את המוסד הממלכתי בישראל לענייני השכלה הגבוהה ומוסדות השכלה גבוהה. בראש המועצה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך והתרבות, בנוסף ל-25 חברי המועצה המורכבים משני שליש חברים מהקהילה האקדמית והיתר נציגי ציבור. בין סמכויותיה ניתן למצוא את הכוח להתיר פתיחת מוסדות לימודים בארץ, להכיר בהם ולהסמיכםו להגיש לממשלה, באמצעותהות"ת, הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוההולהשתתפות המדינה בתקציב השכלה גבוהה.אתר המועצה להשכלה גבוהה: http://www.che.org.il/.
מספר הסטודנטים בישראל עומד על כ-250 אלף, ומתוכם מעל ל-120 אלף סטודנטים בשבע האוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכון ויצמן למדע.
התקציב הרגיל של מוסדות ההשכלה הגבוהה מיועד למימון פעילותם השוטפת. תקציב ההשכלה הגבוהה הרגיל מתבסס על שלושה מקורות הכנסה עיקריים:
1. השתתפות ממשלתית – חלק בהשתתפות רגילה וחלק כהקצבות יעודיות למטרות מוגדרות, עומדת על כ-5.5 מיליארד ש"ח.
2. הכנסות משכר לימוד, שעומדות על כ-20% מכלל ההכנסות.
3. הכנסות עצמאיות מתרומות, מחקרים וכדומה – כ-10% מכלל ההכנסות.
עפ"י המועצה להשכלה גבוהה, בדצמבר 2006 מונתה ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, בראשותו של ח"כ ושר האוצר לשעבר, מר אברהם (בייגה) שוחט. כחלק מוועדה זו הוקמה ועדת משנה לקביעת גובה שכר הלימוד ומערכי הסיוע לסטודנטים בראשות ד"ר ליאורה מרידור.
גובה שכר הלימודים אוניברסיטה עומד כעת, נכון לשנת תשס"ח-תשס"ט, על כ-8,800 שקלים לשנה. במכללות אקדמאיות פרטיות משלמים על לימודים אקדמאיים גם עד 40,000 שקלים לשנה.
|
בטעינה...
